מתוך שיעור לזכרה של מיכל - שנה לפטירתה הדפסה
נכתב ע"י יהודית קישוני   
שישי, 01 יולי 2011 14:24

שדה יעקב שבט תשע"א

מתוך שעור לזכרה של מיכל

במלאות שנה לפטירתה

יהודית קישוני

"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עימדי" (תהילים כ"ג)

במאמרו "קול דודי דופק" מעלה הרב סולוביצ'יק את שאלת הסבל האנושי, בעיה שמעסיקה רבים, ולעולם עוצמתה גדולה מפתרונה.

הרב סולובייצ'יק מנסה לכוון את האדם להבחין ובו זמנית לקשר בין הגורל לייעוד.

הגורל הוא המהלך הטבעי של חיינו, מהלך שכרוך לא פעם בסבל.

הייעוד הוא הנסיון המתמיד הדורש מהאדם לתת משמעות לסבל ולנסות לצמוח ממנו.

"תעודתו של האדם בעולמו,על פי היהדות, היא להפוך גורל לייעוד"

 

חייה של מיכל היו דוגמה מופתית ליכולת האנושית להפוך קיום גורלי לקיום ייעודי.

מיכל עסקה כל חייה בצרכי הציבור מתוך אמונה,

 תרומתה היתה כ"כ גדולה שעד היום בהתכנסויות משמעותיות לנו - אי אפשר שלא לחוש את מקומה החסר.

ליבה וביתה היו פתוחים תמיד לכולם: קרובים כרחוקים, חדשים כותיקים, גם בשעת הקשות ביותר מצאה כוחות להתחבר למסורת ישראל הקדומה והנהיגה אמירה משותפת של מזמורי תהילים.

החוויה הרגשית של ההתכנסות והתפילות המשותפות של נשים מכל הגילים וממגוון גדול של מעגלי קירבה, העצימו ונתנו כוחות לא רק למיכל אלא לכל אחת ואחת מהמשתתפות, כוחות שממשיכים ללוות את כולנו ומהווים לנו משען ונחמה , בבחינת "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירע רע כי אתה עימדי, שבטך ומשענתך המה ינחמוני."

 בשם נשים "קוראות תהילים", הממשיכות כל שבת במסורת שחידשה מיכל ז"ל.

 

עדכון אחרון ב-שישי, 01 יולי 2011 14:26