דברי תודה לטיול לזכרה של מיכל הדפסה
נכתב ע"י חברות מסע מלכת המדבר   
שישי, 17 דצמבר 2010 00:14

בס"ד                                                                                                               תשרי תשס"ח

דברי תודה לטיול לזכרה של מיכל

החברות ממסע מלכת המדבר

בתקופה הקשה הזאת מאז מותה של מיכל,

הדבר הפשוט הוא להישאב לדברי הפתיחה של קהלת שקראנו השבת.

"ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח.

מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות." (קהלת א, 14-15 )

אך מכל מה שהותירה לנו מיכל אין לנו את הפריבילגיה להשאב למקומות הללו.

וזה מביא אותי לסיפור חסידי קצר-

שתי אבנים

לקראת השנה החדשה, נפגשו שני מקובלים ירושלמים בעיר העתיקה. שאל ר' חיים: "ר' צבי לאן אתה ממהר כל כך? ומה האבן הזאת שאתה נושא מתחת למעילך?"

ענה לו ר' צבי: "ר' חיים, אתה הרי יודע את מנהגי. כמו בכל שנה ברגעים האחרונים של השנה החולפת, הולך אני לבית הקברות לקבור את השנה החולפת, ואבן זו היא מצבה לשנה שחלפה. אני חורט בה אותיות פ.נ. ומוסיף: 'פה נקברה שנה פלונית'. כך אני נוהג תמיד. ואתה ר' חיים, לאן אתה ממהר?

השיב לו ר' חיים: "ר' צבי ר' צבי... אתה הרי יודע את מנהגי... אני הולך כמו בכל שנה להניח אבן יסוד לבניין חדש של השנה החדשה. בניין ענק בן הרבה קומות".

אמר ר' צבי : "ואיפה האבן שלך, ר' חיים?"

השיב ר' חיים: "אינך יודע? כל שנה הולך אני אחריך לבית הקברות. ובשעה שאתה מניח את אבן המצבה לשנה החולפת, אני בא אחריך, לוקח את האבן שלך והופך אותה על פניה. גם אני חורט עליה שתי אותיות פ.נ. ומוסיף: 'פה נבנית שנה פלונית".

                      (כמעיין המתגבר" הרב ש.ז. כהנא)

 

אני מרגישה שבטיול זה, קצת לפני ציון יום הולדתה של מיכל, עזרתם לנו לשים את האבן הראשונה שאולי תסייע לנו לבנות את האבן החדשה, שלא תהיה אבן מצבה למותה אלא אבן פינה לזכור ולחיות כל מה שמיכל היתה ופעלה למענו.

אני רוצה בשם אשל והילדים ובשם המשפחה המורחבת להודות לכל המארגנות של הטיול, שנערך היום לזכרה של מיכל, ומקווה שיהפוך למסורת ודגל בשבילינו לכל אותם יעדים ואתגרים שמיכל הציבה לעצמה ועמדה בהם בהצלחה ובגבורה. תודה רבה.

עדכון אחרון ב-שישי, 17 דצמבר 2010 00:31