הספד למיכל הדפסה
נכתב ע"י יוסי סופר   
שישי, 17 דצמבר 2010 00:16

בס"ד

הספד למיכל

יוסי סופר

אחותנו, את היית לאלפי רבבה.

מיכל היקרה שלנו, אלפי רבבות מעשייך הטובים עומדים לימינך, היום, כשאנו מלווים אותך לבית עולמך. לְמָה לא התנדבת? למי לא טרחת ועשית? כל אחד מאיתנו מכיר רק מעט מזעיר מהחסדים והטובות שעשית עם אנשים רבים.

כי אישה כושית לקח –

מה הכושי בולט בצבע עורו כך את בולטת היית בעל דרכייך. תמיד שאפת אל השלמות, ובכישרון ובעמל נדיר – זכית לו. מילדותך היית לי לסמל, ליעד, להמחשה חיה מה יכול אדם לעשות, בלי לוותר, בהתמדה ובכישרון. מעלם לא התעייפת ולא אמרת "די": בלימודים, בתנועת הנוער, בחיי המשפחה, בעבודה ובחיי החברה.

"גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי."

באומץ רב קיבלת את מחלתך. כמיכל בת שאול בעומדה מול אביה, המלך. התמודדת עימה יום יום, סיפרת על הטיפולים כספר אדם על משחק שראה. בתוך המאבק לחיים מצאת פנאי בליבך להכיר תודה לצוות שטיפל בך ולכל החברות והחברים שהתגייסו לצידך.

"בית והון נחלת אבות, מה' אישה משכלת" –

אם ארצה למנות את הישגיך כולם – יחלפו אביב וגם קיץ. הצלחת בלימודייך והצטיינת בעבודתך, ביושר, במסירות ובאסרטיביות. חיית באהבה רבה עם אשל היקר, ועמו גידלת לתפארה את ילדייך, ולא התקררה דעתך ואימצת למשפחתך חייל בודד. היית פעילה במושב, השתתפת בכל אירוע, ותמיד היה לך פנאי לכל אחד, ולכל צורך, ותמיד תמיד היתה מתנה קטנה מוכנה בזמן, ונתת לכל אחד את ההרגשה שחשבת רק עליו ותכננת הכל בשבילו. נדמה כי חיית את חייך במהירות, מיצית כל רגע.

בת תחילה – סימן לבנים.

היית לי סימן, אחותי. היית הדבק שחיבר בין כולנו. היית זו שתמכה, שהתעניינה, שעזרה לי ולכולנו, שהתעקשה שהדברים לא יגיעו למשבר.

בכו להולכת.

מצווה היא לבכות על אדם כשר שמת. ואת, מיכל, היש כשרה ממך? חלל גדול את משאירה אחריך.

היי נא מליצת יושר על בעלך ועל ילדייך, ומיתתך, מיתת צדיקות, תכפר על כל עם ישראל.

היי שלום, אחות יקרה.

יוסי

עדכון אחרון ב-שישי, 17 דצמבר 2010 00:31