לשאול...

מי שלומד דברי תורה ואינו קשה לו בהם שום קושיא, זהו סימן מובהק שלא נגע עדיין בדברי תורה.

בשם האדמו"ר רבי גרשון העניך ליינער מראדזין, סוד ישרים – פסח, ווארשא-לובלין  תרסב – תרסח, עמ' 32

 

מיכל ברנובסקי - אתר זכרון


Warning: include() [function.include]: open_basedir restriction in effect. File(/opt/alt/php52/usr/share/pear/templates.php) is not within the allowed path(s): (/home/sheelaor/:/etc/pki/tls/certs:/tmp:/var/tmp:/usr/local/lib/php/:/usr/local/php70/lib/php/) in /home/sheelaor/domains/sheela.org.il/public_html/templates/siteground-j15-56/index.php on line 69

Warning: include() [function.include]: open_basedir restriction in effect. File(/opt/alt/php52/usr/share/php/templates.php) is not within the allowed path(s): (/home/sheelaor/:/etc/pki/tls/certs:/tmp:/var/tmp:/usr/local/lib/php/:/usr/local/php70/lib/php/) in /home/sheelaor/domains/sheela.org.il/public_html/templates/siteground-j15-56/index.php on line 69

שיעורים תש''ע

שנת תש"ע הוקדשה לעיסוק בשאלות העולות מתוך פרשיות השבוע. לא פעם קריאה בפרשת השבוע מעלה תהיות לאדם בן המאה ה-21, הנאמן להלכה היהודית. השיעורים נועדו לתת ביטוי לתהיות ולהציע מספר אלטרנטיבות פרשניות.

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 1 (36)

כ"ד תשרי תש"ע 12.10.09

הבריאה – מה זה אומר לנו? מהי משמעות סיפור הבריאה למי שסבור שהעולם קיים מיליארדי שנים?

תקציר: בדורות קודמים ראו מאמינים את סיפור הבריאה כסיפור הממשי של היווצרות העולם. ממנה למדו על כוחו ועוצמתו של אלוהים, על התכליתיות של הנבראים, ועל תלות הנבראים בבורא. היא תפסה מקום חשוב בפילוסופיה היהודית. אני איני מאמין שהעולם נברא לפני כ-6000 שנה בשישה ימים, אף שאני מאמין שהוא נוצר בכוונת מכוון. לדידי, פרק א' בבראשית אינו תיאור בריאת העולם אלא תיאור היחסים של העולם עם האלוהים. אלוהים ברא את העולם ב"כוונה" וב"רצון", לשם תכלית מסוימת. הבריאה הולכת מתלות מוחלטת באלוהים אל עצמאות, שמודעת למקורה האלוהי. יתכן שזהו תפקיד האדם ועם ישראל – לגלות את האלוהים בעולם.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 2 (37)

ח' מרחשוון תש"ע 26.10.09

עקידת יצחק - מעשה מוסרי? או: האם האלוהים מוסרי?

וגם: ווידוי אישי ליום הזכרון ליצחק רבין

תקציר: עקידת יצחק היא סיפור מכונן ביהדות. לשאלת מוסריותה של העקידה ניתנו מספר תשובות. פרשנים מסורתיים התייחסו לסיפור כמבטא את ההתגברות של אברהם על אהבת בנו למען אהבת האל. הוא נדרש, לצורך השפעה על מאמינים עתידיים (רמב"ם), כתשובה אפשרית של עובדי אלילים (שד"ל), לתת שכר לאברהם על עמידתו בניסיון (רמב"ן). המדרש, ובעקבותיו פיוטים רבים, רואים ביצחק שותף, ומסכים ביודעין להיעקד. יש שראו בסיפור התגברות של הצו האלוהי על המוסר האנושי (הרב מרדכי ברויאר), ויש שראו בו ביטוי של אמונה על-רציונאלית (קירקגור). היו שראו בעקידה דווקא את הקריאה "אל תשלח ידך אל הנער", כמסר לאדם לפעול בדרכים מוסריות (הראי"ה קוק). אחרים טענו שאברהם נכשל בניסיון, כיוון שלא ביקש רחמים על בנו, אולם עמד בניסיון כאשר האלוהים ציווה אותו "אל תשלח ידך אל הנער", והוא התגבר על עצמו (פיוט לרבי יוחנן הכהן, מאה 7).

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 3 (38)

כ"ב מרחשוון תש"ע 9.11.09

בין עבד אברהם לדו"ח גולדסטון. או: במה בדיוק "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים"?

תקציר: בחירת עם ישראל פורשה בדרכים שונות. הגישה המהותנית טוענת שבעם ישראל השתמר גרעין רוחני טהור מאדם הראשון, המתבטא ביכולת לנבואה (ריה"ל). הגישה הוולונטרית טוענת שאברהם או/ועם ישראל בחר/ו באלוהים ובקיום מצוותיו. הגישה ההיסטורית יעודית טוענת שבחירת עם ישראל משמעה הוא כריתה של ברית גורל - ההיסטוריה היהודית - וברית יעוד - התורה והמצוות (הרב סולובייצ'יק). שפינוזה ואחרים הכחישו את משמעות הבחירה של העם היהודי (בהיותו בגלות).

מן ההשוואה בין סיפור מעשה עבד אברהם ורבקה ליד הבאר לבין הדברים שאומר העבד למשפחתה, עולה מסקנה כי העבד טעה בהבנת בקשת אברהם. הוא הבין שאדונו סובר כי באזור מגורי משפחתו ("מולדתי") נמצאים אנשים בעלי אופי מוסרי, ועל כן ראוי לחפש שם אישה ליצחק. זה המבחן שהוא עורך לרבקה ועל כן הוא מסתפק בו ונותן לה מייד את הצמידים. לאחר שמתברר לו שהיא ממשפחתו של אברהם הוא מבין שטעה, וכי אדונו התכוון שיביא אישה ממשפחתו, והמבחן המוסרי נעשה מיותר. על כן הוא ממעט בחשיבות המעשה של רבקה, ומספר שנתן לה את הצמידים רק לאחר שאמרה לו בת מי היא.

מהשוואה זו עולה כי התורה טוענת לתכונות אישיות מיוחדות בעם היהודי, שמתבטאות בנטייה לחסד.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 4 (39)

ו' בכסלו תש"ע 23.11.09

אנוכי (יעקב), עשיו בכורך - שקר לבן או כתם שחור? מי התם ומי הצדיק?

תקציר: סיפור הדרך שבה קיבל יעקב את הברכות מעורר שאלה מוסרית כבדה לגבי יושרו של יעקב. טחכך ניתנו כמה תשובות:

פורמאלית יעקב לא חטא - משום שהתבטא בצורה המשתמעת לשתי פנים, או משום שליעקב הייתה הזכות לקבל את הברכות (משום שקנה את הבכורה מעשיו; משום שמותר לשקר למטרות חיוביות; משום ששקר מוגדר לפי התוצאה ולא לפי ההתאמה למציאות).

יעקב חטא – הוא נענש (או נאלץ לשאת באחריות) על כך ברמאות שרימה אותו לבן, וברמאות שרימו אותו בניו לאחר מכירת יוסף.

גישה דיאלקטית – התורה מעידה על חטאו של יעקב ועל הצער שנגרם לעשיו, ועל כך הוא נענש, אבל בסופו של חשבון מעניקה לו את אהדתה.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 5 (40)

כ' כסלו תש"ע 7.12.09 

למה, איזה חג? חנוכה - חג דתי, חג לאומי, חג אנושי או חג לילדים

תקציר: ההסברים לחג החנוכה הם רבים ומגוונים. נס פך השמן מוזכר בסכוליון של מגילת תענית ובתלמוד הבבלי. הניצחון במלחמה מוזכר בתפילת "על הניסים", ובמקבים א'. מקבים ב' רואה בחנוכה תמורה לחג הסוכות שנמנע מהלוחמים לקיימו באותה שנה. האפשרות לקיים את מצוות התורה מוזכרת כסיבה לחג אצל יוסף בן מתתיהו. המהר"ל מדבר על הקשר שבין חג האור הקדום לבין חנוכה, ועל התמורה שעשתה בו היהדות – מעבודה זרה לעבודת ה'.

הרתיעה בהגות היהודית לעסוק בטעם האחרון נובעת מתפיסה מתבדלת, המסתייגת מקליטה של מרכיבים מהתרבות הכללית אל התרבות היהודית. הספרות היהודית מוכיחה את ההיפך – החל מקליטה של ערכים (עולם הבא, "שביל הזהב"), תפיסות פילוסופיות (אי גשמיותו של אלוהים), שיטות לימוד (י"ג מידות, בעלי התוספות), כלים ואמצעים (השפה העברית, צורת האותיות), מנהגים (הסבה בליל הסדר). המקוריות ביהדות היא המזיגה המיוחדת של כל אלו ואחרים, אל תוך תבניות חדשות, המבוססות על האמונה באל אחד.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 6 (41)

ד' טבת תש"ע 21.12.09 

    "בי אדוֹנִי" או "דיבר איתו קשות"? פשט ודרש ושאלת האמת

תקציר: קיים פער משמעותי בין הפשט לדרש בסיפור נאומו של יהודה בפני יוסף. בפשט יהודה דיבר בהכנעה, ביקש רחמים, והציע עצמו כעבד במקום בנימין. המדרש מתאר איומים גלויים ונסתרים של יהודה כלפי יוסף, ומאבק גלוי ביניהם, שיוסף נאלץ להיכנע לו. נחמה ליבוביץ' פירשה את המדרש כתיאור הגיגיו של יהודה וייסורי המצפון שלו.

בשאלת היחס אל דברי אגדה בכלל – בתקופת הגאונים היה מקובל שאין סומכים על דברי אגדה ואין למדים מהם. רווחה הפרשנות המשלית והאלגוריסטית. מנגד, רבים פירשו את דברי האגדות בצורה רציונאליסטית. הרמב"ם טען שפירוש האגדות כפשוטן אינו כבוד לדברי חז"ל אלא עלבון להם. רש"י ראה את הפשט והדרש כאלטרנטיביות הכלולות בדבר ה'. בעלי התוספות בשאיפתם לקוהרנטיות של האגדות, פירשו את האגדות כפשוטן, והפכו אותן למחייבות.

באופן כללי, ניתן למצוא קשר בין פירוש האגדות כפשוטן לבין היחס המחייב שלהן.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 7 (42)

י"ח טבת תש"ע  4.1.10

מחמורו של משה ועד אתונו של בלעם - על דקויות שמתבארות בפרשיות "תלושות"

תקציר: סיפור ירידת משה למצרים ומשה במלון (שמות ד' 18-26) מנוגד לתוכן של הפרשיות הסובבות אותו, והשמטתו מבהירה את הרצף. נראה כי ההסבר לכך שסיפור זה בא לתת מענה לתחושותיו ומחשבותיו של משה, ולא למעשיו, בחוסר התלהבותו ובחוסר התגייסותו להצלת עם ישראל.

פרשיות בעלות מאפיינים דומים, שאני מכנה "פרשיות תלושות", באות כולן לתת מענה על רגשות ועל מחשבות. שתים כאלו הן סיפור בלעם ואתונו (הבאה להגיב על רצונו של בלעם לקלל את ישראל), וסיפור בניית המזבח ע"י יהושע בהר עיבל (שבא להגיב על אבדן תחושת הביטחון וההשגחה האלוהית, בעקבות הכישלון במלחמת העי).

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 8 (43)

ג' שבט תש"ע 18.1.10

מיהו שליח מושלם? השיעור שלומד משה במכות מצרים

תקציר: משה מגיע לנקודת משבר לאחר פגישתו הראשונה עם פרעה, בגלל ציפיות גבוהות שהיו לו לאחר ההצלחה עם בני ישראל, בגלל הלחצים שמפעיל כנגדו פרעה (כולל הכנסת טריז בינו לבין העם באמצעות הכבדת העבודה), ובעיקר – בגלל שלא הבין נכונה את דברי ה'. משה חשב שדברי ה' "ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים" מכוונים למכה אחת, כואבת ומוחלטת, שתכריח את פרעה לשלח את העם.

ה' מוכיח את משה על חוסר אמונתו (כלומר, המוכנות לעשות את דברי ה' גם במצבים קשים), אבל משה, שמעוניין להחיש את גאולה, מתקשה להפנים זאת. הדבר מתבטא במכות צפרדע וערוב, שבהם משה מסיר את המכה ומצפה שפרעה יקיים את דבריו. רק במכת ברד משה מכיר בכך שמכות מצרים הן תהליך שיש לעבור, למטרות חינוכיות וערכיות, ולא ניתן להחיש אותן. אז פונה אליו אלוהים ומסביר לו את כוונת המכות.

הענווה של משה היא היכולת שלו לנטרל את עצמו ולהעביר את דבר ה' בצורה נקייה ככל האפשר. זו המידה, שלאחר שהפנים אותה, העושה אותו לאיש המתאים ביותר לשמש כמקבל התורה וכצינור העברתה לישראל.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 9 (44)

י"ז שבט תש"ע 1.2.10

קריעת ים-סוף - בין לקח דתי לריאליה

תקציר: קריעת ים סוף נתפסה בפרשנות ימי הביניים כעדות על כוחו של האלוהים לשנות את חוקי הטבע. רובה של הפרשנות הפנים מקראית מעידה על כך ששאלה זו לא הייתה מרכזית, וטביעת המצרים, וההצלה שבעקבותיה, הייתה העיקר.

מפשט הסיפור נראה כי אלוהים יזם התדרדרות מכוונת של האמון של ישראל ביכולתו להצילם, עד לרגע של חזרת המים על המצרים, והשמדת הצבא המצרי. חוסר האמון המוקדם שימש כרקע חיובי לאמונה שהתפתחה אח"כ. זהו מאפיין של מספר סיפורים דרמטיים במקרה, כגון סיפור משפט שלמה.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 10 (45)

א' אדר תש"ע 15.2.10

    "עם חכם ונבון" או "ככל הגוים"? חוקי חמורבי וחוקי פרשת משפטים

תקציר: חוקי חמורבי, שנכתבו במחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה, הקדימו את חוקי התורה במאות שנים. פענוחם בתחילת המאה ה-20 עוררה סערה בעולם היהודי. משום שראו בהם הוכחה למקורם האנושי של חוקי התורה. התגובה הרבנית המקובלת הייתה ערעור על אמינות החוקרים, הצבעה על מניעים אנטישמיים וכפרניים או התעלמות. הראי"ה קוק ראה בחוקים אלו עדות לאנושיות החיובית שהועברה במסורת מימי אדם הראשון, ומקור לחיזוק האמונה.

בחינה מדוקדקת של החוקים והשוואתם לחוקי התורה מעידה על הבדלים תהומיים בצורת החוק, בנקודות המוצא, בקבילות ראיות,  ובתפיסה החברתית.

הדמיון הוא בעיקר במקרים הבאים לדיון, אולם הפתרונות החוקתיים נראים שונים לחלוטין. יתכן שהתורה עיצבה את חוקי פרשת משפטים (והפרשיות הדומות לה בתורה) בכוונה במתכונת חוקי חמורבי, כדי להמחיש את ההבדל הגדול.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 11 (46)

ט"ו אדר תש"ע 1.3.10 

שיבנה בית המקדש במהרה בימינו? על הרלוונטיות של המקדש לאדם הדתי במאה ה-21

תקציר: יש קושי למאמין בן זמנינו להזדהות עם הצורך בבניין בית המקדש, משום שיש תחושה שהקרבת קורנות נוגדת את המוסר. יש שכתבו שחוסר היכולת המעשית לבנות את המקדש היא עדות על חוסר הרצון. כנגד הטיעון המוסרי יש שמציבים את הטיעון שהתקוממות מוסרית נובעת מחוסר הבנת הערך של הקורבן.

במשמעות הקורבנות לימנו נאמרו כמה הסברים: הרב שרלו כתב שהקורבנות הם ביטוי לאהבה בין עם ישראל לה', והם מבטאים "התפוצצות מכיסופים". דניאל שליט כתב שיתכן שבמצב המודעות שיהיה בזמן ביהמ"ק הדבר ייתפס בצורה אחרת, מוסרית. הרב רא"ם כתב שהציפייה לביהמ"ק איננה לקורבנות אלא להשראת השכינה.  הרב יצחק לוי הוסיף שמקום השראת השכינה הוא בחלק הפנימי של המקדש, בניגוד לחלק החיצוני שהוא לשם האדם. אהרון בק כתב שהקורבנות אינם צורך האדם אלא לשם האלוהים. ועל כן אין צורך בדיון על המשמעות לאדם. 

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 12 (47)

כ"ח ניסן תש"ע 12.4.10 

משיח על חמור לבן. תפיסת הגאולה - בין אוטופיה לריאליה

תקציר: בהלכות מלכים, מתאר הרמב"ם את המשיח כמלך, שכופה על עמו את קיום התורה. גם המושג מלך, במשמעותו כמונרכיה אינו מקובל בערכים של בן המאה ה-21, וגם תפיסת הכפייה של קיום מצוות התורה. למה מתכוון יהודי מאמין בביאת המשיח, בזמנינו?

קיים חוסר במקורותינו בתיאורים של תקופות עצמאות מדינית, ושל תמונה ריאלית של חיים אידיאליים כאלו, ולכן עלינו לחזור אל התנ"ך. בישעיהו, פרק ב', ניתן לראות שני מסלולים של שינוי תודעתי שיחול "באחרית הימים" – מסלול שבו התרבות האנושית תתפתח עד שתהיה לזרא על בני האדם בגלל השתעבדותה הפנימית לעצמה, והמסלול שבו התגלותו של אלוהים תהפוך את התרבות הקלוקלת לחיוורת וחסרת משמעות.

תיאור הגאולה בנביאים כולל, בדרך כלל שני מרכיבים מרכזיים – גאולת העם והארץ (קיבוץ גלויות, עצמאות, הפרחת הארץ), ומלכות ה'. בעיקר מודגש המרכיב הראשון. לפי זה, אנחנו כבר בעיצומה של הגאולה, לאחר שכמעט הושלם המרכיב הראשון (כמעט רוב העם היהודי בא"י, עצמאות שלא הייתה כמותה, הפרחת הארץ). הגעת מלכות ה' יכולה להיעשות באחד משני המסלולים שבישעיהו, ונראה כי היא הולכת ומופיעה בשניהם.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 13 (48)

י"ב אייר תש"ע 26.4.10 

אם ההלכה היא כמו הדרש מדוע נכתב הפשט אחרת? ממחרת השבת או ממחרת הפסח?

תקציר: המילים "ממחרת השבת" מתפרשות במסורת הרבנית "ממחרת יו"ט ראשון של פסח", ואילו אצל הביתוסים היא התפרשה "ממחרת השבת של פסח". הנשקה טוען כי המחלוקת נובעת מכך שיש שתי משמעויות שונות של חג שבועות –

í          חג שבועות בספר ויקרא הוא חג התחדשות הטבע - בו מוזכרות שתי הלחם (ולא הקציר); הוא מתחיל מהנפת העומר (ולא מתחל "מהחל חרמש בקמה"); השבועות הן שבתות בראשית (ואינם של עבודת האדמה); עניין החג הוא בהבאת מנחה חדשה – הביכורים. הוא חל ביום החמישים, ועל כן הוא מקביל ליובל, שהוא סמל להתחדשות, ולהתחלה של מחזור חיים חדש.

í          חג השבועות בספרי דברים ושמות הוא חג ההודאה על ברכת ה' את מעשה האדם. הוא חג סיום הקציר, החל 7 שבועות לאחר תחילת הקציר, וחותם שבעה מחזורים של שבע – 49.

התורה איחדה את שני החגים. אימוץ הפרשנות הביתוסית תואם את שבועות כחג התחדשות (יום א' בשבוע) אבל סותר לחלוטין את המשמעות של חג סיום הקציר. הפרשנות הרבנית היא פשרה בין שתי המגמות של החג – הוא יחול ביום החמישים, וכך יבטא את המשמעות של התחדשות כיובל, אולם לא יתחיל "ממחרת השבת" אלא ממחרת הפסח, ואז יוכל לבטא את הרעיון של סיום הקציר.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 14 (49)

כ"ו אייר תש"ע 10.5.10 

שערוריות בשושלת המשיח – מקרה או השגחה אלוהית?

תקציר: שושלתו של דוד המלך, מלווה בשערוריות על רקע מיני – לוט ובנותיו, יהודה ותמר, בועז ורות, דוד ובת שבע, שלמה (שנולד לבת שבע) ונעמה העמונית. כמובן שהאירועים שונים במהותם ובהתנהגות הגיבורים בהם, אך יש לא מעט קווי דמיון ביניהם. כפי הנראה אין זו מקריות.

ההסברים על פי הקבלה רואים בשערוריות אלו הגנה מפני המקטרג, חיזוק למשיח לנצח את הסטרא אחרא, או שבאופן טבעי מלכות קדושה חייבת לצמוח ממלכות בלתי קדושה.

על דרך הפשט, נראה כי התורה רוצה לומר כי המלך האידיאלי – דוד - וכן המלך העתידי האידיאלי – המשיח – אינם אנשים מושלמים, אלא דמויות בעלות פגמים לא מעטים. יתרונו הגדול של דוד, ומכאן בחירתו, איננה בהיותו צדיק שלם, אלא ביכולתו לשוב בתשובה לאחר שחטא ולקבל על עצמו את העונש באהבה.

האנושיות כולה איננה שלמה והיא מצפה לגאולה. הגאולה תבוא במציאת הדרך אל התשובה, ולא בחיפוש האנושיות המושלמת, הנדירה.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 15 (50)

י"א סיוון תש"ע 24.5.10 

פרשת סוטה – מגילת הגבלת זכויות הגבר

תקציר: חוק הסוטה, כפי שהסביר הלברטל, בא להגביל את זכותו של הגבר לעשות דין לאשתו, במקרה שהוא חושד שהיא נאפה. חשדו של הגבר, אינו יכול להיות קפריזי, אלא חייב להיות מבוסס על קינוי, כלומר על התראה לאישה שלא להיסתר עם איש פלוני החשוד בניאוף איתה. ובסתירה, כלומר, שני עדים שראו את האישה מתייחדת עם האיש ההוא, אף שלא ראו את מעשה הניאוף. שני הצעדים הופכים מפעולות בתוך המשפחה לפעולות משפטיות. היחס לקינוי הוא מחלוקת תנאים – יש המחייבים, יש שהאוסרים ויש המתירים. כבר הנביא מלאכי מדגיש את חובת הנאמנות של הגבר לאשתו, והמשנה קובעת שחוק הסוטה בטל משרבו המנאפים.

זו הסיבה שהתורה מחמירה עם האישה הסוטה, כיוון שהיא החשידה את עצמה בצורה בולטת. מנחת הסוטה היא מנחתו של הגבר, והיא מסמלת את העברות הסמכות ממנו אל האלוהים או הכהן. המים המאררים באים מטעמו של אלוהים. האישה מושבעת בשתי שבועות – שבועה של הבעל (פסוק 20) ושל אלוהים (21), כיוון שהחטא הוא כפול.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 16 (51)

כ"ה סיוון תש"ע 7.6.10

מסקנות וועדת החקירה התנ"כית לעניין פרשת המרגלים

תקציר: סיפור המרגלים בספר במדבר שונה מהותית מסיפורם בספר דברים. כל דרכי היישוב הניחו שמדובר באירוע אחר שמתואר בשני מקומות משלימים. הפרשנות המסורתית הניח שמדובר בסיפור אחד עם מטרה אחת, ושבקשת העם קדמה לציווי ה' (רש"י), שהיה מתן רשות או הסכמה עם המטרה החיובית (רמב"ן). הרב אלחנן סמט הניח להפך – לדעתו ה' ציווה על המרגלים כדי להביא את העם לבחור בארץ מרצונם, ואילו משה הוסיף את השליחות הצבאית, מיוזמת העם. או שני סיפורים שקרו במקביל. בכל הדרכים הללו אין יישוב מלא של הסתירות, ואין הם הן מסבירות מדוע לא סופר סיפור אחד.

אולם אפשר להסביר אחרת לגמרי, מתוך הנחת היסוד שספר דברים אינו חזרה עובדתית על מה שנאמר בספרים הקודמים, אלא פרשנות של משה למצוות ולמאורעות. כשמשה מספר את סיפור המרגלים הוא יודע שהם יודעו היטב, משום שהוא סופר פעמים רבות. הוא מספר את הסאב-טקסט, את נקודת מבטו.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 

תש"ע (שנה 3)

שיעור 17 (52)

ט' תמוז תש"ע 21.6.10

פשוט לקנא? מבט עומק על קַנָּאוּת

תקציר: ברובד ההלכתי – פרשת פינחס היא אבטיפוס של קנאי לאלוהים. ניתן להבין את הקנאות בדרכים שונות:

1.      ביצוע של שליחות בית הדין, להרוג את החטא על חטאו. "אין מורין כן" כדי לא לפגוע במעמד בית הדין, או מחשש לחוסר טוהר הכוונה של הקנאי.

2.      עקיפת בית הדין, ועשיית מעשה במקרה גבולי שבו החוטא פטור מעונש, אולם הפגיעה הציבורית היא גדולה. בית הדין מושך את ידו מלדון במקרה זה. "אין מורין כן" משום שאז הקנאי יהיה שליח בית הדין.

3.      עשיית מעשה בניגוד לדעתו של בית הדין. לפני מעשה הקנאות לא חייב החוטא בעונש.

ברובד הדתי – יש הרואים בקנאות צד חיובי, במקרה שהיא נעשית לשם שמים. האדמו"ר מרדזין ("מי השילוח") מלמד זכות על זמרי ותוקף את פינחס, ש"נעלם ממנו עומק יסוד הדבר". דעה זו נמצאת בשולי התפיסה הדתית.

הורדת סיכום

דף המקורות

המודעה

האזנה להקלטה

 

 

 


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך


מאמר חדש באתר - כסלו תשע"ז

המאמר "כוחות גדולים וסכנות מבהילות", עוסק בשאלה דתית מציקה - מדוע לא כל התפילות נענות?

כוחות גדולים וסכנות מבהילות


על כיסוי ראש לנשים

סיכום לימודי בנושא כיסוי ראש לנשים, שנכתב ע"י נעם למפרט, איציק שפיר ויוסי סופר,

ניתן לקרוא כאן.


כדאי להירשם לאתר

הנרשמים לאתר יקבלו עדכונים על השיעור ועל התפתחויות חשובות באתר.
ההרשמה היא חינם.

לחץ להרשמה


עמותת "גשר ההלכה"

נפתחה עמותה חדשה לקידום התחדשות ההלכה במשמעות של התאמתה למציאות העכשווית, תוך שימוש בכליה הפנימיים, וזאת במטרה לקרב את ההלכה אל העם היהודי ואת העם היהודי אל ההלכה. שמה של העמותה הוא "גשר ההלכה".

לאתר העמותה


לאתר הוכנס מאמר חדש - תשובתו של דוד המלך.
המאמר הוא סיכום דרשת שבת תשובה תשע"ז.
אשמח לתגובותיכם.

מאמר - תשובתו של דוד המלך